פסק-דין בתיק עפ"ג 43462-05-12

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום ברמלה (כב' השופטת דסקין, סג"נ), בת"פ 1187/09 מיום 1.4.12 לפיו הורשע המערער עפ"י הודאתו בכתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 382(ב)(1) בצירוף סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: " החוק"),  ובעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) + 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג -1973.

בת"פ 3015/09 (בימ"ש שלום רמלה (להלן: " תיק הצירוף") הורשע המערער בעבירה של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) לחוק, בעבירה של תקיפת בן זוג הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 382(ג) לחוק ובעבירה של תקיפת סתם של בן זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק.

על המערער הוטל לבצע של"צ בהיקף של 250 שעות, 10 חודשי מאסר ע"ת ו- 6 חודשי מאסר ע"ת בתנאים שנקבעו בגזה"ד, פיצוי למתלוננת בסכום של 2,000 ש"ח  וקנס בסך של 800 ש"ח.

הערעור כנגד הרשעת המערער והעונשים שמתחייבים ממנה.

עיקרי העובדות:

1.         המערער, יליד 1986, הורשע בכך שביום 6.10.08 סטר על פניה של בת זוגו ובאותו מועד, בסביבות השעה 17:00, החזיק ברכבו, אשר חנה  בעיר שוהם, חשיש  במשקל 14.08 גרם נטו ללא היתר לצריכתו העצמית.

בתיק הצירוף הורשע המערער בכך שביום 7.7.08, בשעה 18:00, הוא הגיע לביתה של המתלוננת ברח' בנימין 2 ברמת גן על מנת לקבל לידיו את חפציו האישיים. כשהגיע למקום פתחה המתלוננת את דלת הכניסה כשהיא חסומה באמצעות שרשרת, ומשלא הצליחה להעביר את כל החפצים היא פתחה את השרשרת והמערער התפרץ לדירה תוך שהוא דוחף אותה פנימה בכתפיה. בתגובה היא דחפה אותו בכתפו על מנת שיצא מן הדירה  אולם הוא דחף אותה בחוזקה על המיטה ותפס אותה בגרונה. המתלוננת ירקה בפניו  והשליכה לעברו נעל. כתוצאה מתקיפת המערער נחבלה המתלוננת כמפורט בכתב האישום.

בנוסף הורשע המערער בתיק הצירוף בכך שביום 7.12.08, בסביבות השעה 03:30, לאחר שהמערער והמתלוננת יצאו  מבילוי במועדון תקף אותה המערער בכך שדחף אותה בחוזקה.

הסדר הטיעון

עובר להודאת המערער הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הוסכם כי המערער יודה בעובדת כתב האישום ובעובדות כתב האישום ובעובדות כתב האישום בתיק הצירוף ובטרם הרשעה יופנה לשרות המבחן כדי שיינתן בעניינו תסקיר " אשר יבחן בין היתר סיום ההליכים באי הרשעה. התביעה תבחן עמדתה לאחר קבלת התסקיר".

הכרעת הדין

1.         בימ"ש קמא סקר בפתח הכרעת הדין את תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינו של המערער מהם עולה כי לא קלה היתה דרכו מאז ילדותו, בין היתר על רקע גירושי הוריו. בעבר הוא צרך סמים והתרשמות שירות המבחן היא כי עשה כן על רקע קשיים רגשיים. הוא והמתלוננת נפרדו ואינם בקשר והוא מצוי בטיפול פסיכולוגי.

מהתסקיר המשלים עלה כי המערער מבין את הבעייתיות שבהתנהגותו  האלימה כלפי בת זוגו לשעבר ואת קשייו לווסת את עצמו במסגרת  הקשר הזוגי הסוער וכך גם בקשר נוכחי. עם זאת, הוא לא מגלה מוטיבציה ראשונית ומוכנות התחלתית להשתלב בטיפול ממוקד לאלימות זוגית. לפיכך שירות המבחן לא המליץ על העמדתו במבחן.

אשר להרשעה - שירות המבחן לא התרשם מפגיעה קונקרטית עכשווית במידה והמערער יורשע אך מאחר ומדובר בבחור צעיר ללא עבר פלילי ונוכח התרשמות שירות המבחן כי המערער אינו מאופיין בדפוסי התנהגות או חשיבה עבריינית המליץ להימנע מהרשעתו תוך הטלת צו של"צ בהיקף של 160 שעות.

2.         בימ"ש קמא הביא את טיעוני ב"כ הצדדים באשר לשאלת הרשעת המערער ואת המבחנים שנקבעו בפסיקה בענין זה ותיאר את המעשים נושא התיקים.

3.         בימ"ש קמא קבע כי מדובר במערער שפעם אחר פעם נהג באלימות כלפי מי שהיתה בת זוגו ובאחד מהמקרים אף גרם לה חבלות לאחר שהוא התפרץ לדירתה והסיג גבול ולצד כל אלה ביצע עבירת סמים.

אין המדובר במעידה חד פעמית אלא בשרשרת של עבירות אלימות וכאשר מדובר בעבירות אלימות כלפי בת זוג  אינטרס הציבור  דורש כי המבצע אותן יצא מלפני בית המשפט מתויג בתג של הרשעה. לא הוצגה כל פגיעה קונקרטית  בעתידו של המערער שכן כל שנטען היה בגדר הבעת חשש  שהרשעתו עלולה לפגוע  בסיכוייו להשתלב במקומות תעסוקה בעתיד לאחר שלדבריו הוא מתעתד להתחיל ללמוד משפטים בשנת הלימודים הקרובה.